איך מתמחרים המצאה 

אחד מהשלבים ההכרחיים בתהליך פיתוח של המצאה או פטנט הוא שלב גיוס הון, כדי שניתן יהיה לממש את הפוטנציאל העסקי של ההמצאה.
בדרך כלל לממציא הפרטי אין את ההון הנדרש ממקורות עצמיים כדי לקדם את ההמצאה מעבר לשלבים הראשונים של פיתוח ההמצאה. לכן בשלב מאוד מוקדם בתהליך מבין הממציא שהוא חייב ל משקיע עבור פיתוח ההמצאה.
לקראת גיוס הון ממשקיעים תשאלנה שתי שאלות עיקריות:
1.    מה הסכום הנדרש מהמשקיע ועבור מה.
2.    מה יהיה שווי ההשקעה הזו באחוזי הבעלות על הפטנט או ההמצאה.
התשובות לשאלות האלה אמורות להיפתר בעזרת תכנית עסקית טובה.
התכנית העסקית אמורה לנתח את הפטנט והפוטנציאל העסקי שלו. הניתוח צריך לכלול גם את השוק הרלוונטי, את גודלו ואת המגמות העתידיות בשוק, את התחרות הקיימת מצד חברות בתחום ומצד טכנולוגיות חלופיות ו/או עתידיות. על סמך הניתוח הזה ניתן לקבל החלטות מה יהיה המודל העסקי בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ובעל הרווחיות הגבוהה ביותר. במקביל צריך לנתח מה העלויות הנדרשות כדי להביא את ההמצאה לידי מימוש עסקי.
על סמך הניתוח הזה ניתן לבנות תחזית ריאלית של השקעות נדרשות בפיתוח, של השקעות בשיווק ושל עלויות תפעול. דוח רווח והפסד בתכנית העסקית ינתח את העלויות לעומת הרווחים  עתידיים של החברה המתבססת על הפטנט החדש.
גודל ההשקעה הנדרשת מהמשקיע בשלב גיוס הון ילקח מהניתוח בתכנית העסקית.
מניתוח של ההשקעות ודוח הרווח והפסד ניתן לחזות את פרק הזמן הנדרש להחזר השקעה ואף להעריך  שווי החברה.

לא מעט ממציאים מתייחסים לאחוז הבעלות בחברה המתגבשת כנתון קריטי  ולעיתים  מתייחסים לנושא אחוזי הבעלות והשליטה בחברה כתנאי על פיו מגייסים את ההון. בעיני זה צריך להיות שיקול נוסף בתהליך גיוס הון אך בוודאי לא השיקול היחידי. בלי להיכנס לדיון הזה, אם הוא נכון ומה המשמעויות שלו, ניתן להגיד שמניתוח של סכום ההשקעה הנדרש לעומת שווי החברה בתכנית העסקית אפשר להגיע לשווי ההשקעה באחוזים מהחברה.
הדיונים עם המשקיע יהיו בדרך כלל סביב הנושאים האלה:
1.    האם המספרים בתכנית העסקית מציאותיים- כל תכנית עסקית מתבססת על הנחות. בגישה נכונה כל ההנחות צריכות בנויות על worst case scenario .זאת אומרת שבכל הנחה כזו צריך להיות פסימיים ולהציג תסריט פחות טוב עבור הממציא ועבור הרעיון כדי שהמשקיע יראה שהסיכון בהשקעה לא נובע מתחזיות אופטימיות מידי. אם יש הסכמה על ההנחות האלה ניתן להסכים גם על שווי החברה בתכנית העסקית.
2.    מה רמת הסיכון בהשקעה- ככל שהחברה קרובה יותר למימוש התכנית העסקית שלה כך רמת הסיכון של ההשקעה יורדת ועל כן החברה יכולה להיות מתומחרת קרוב יותר לשווי שלה בתכנית העסקית ולהיפך.
משקיעים מתייחסים להשקעה על פי המודל של סיכון- סיכוי. ככל שהסיכון גדול יותר כך התשואה על ההשקעה צריכה להיות גבוהה יותר. ככל שהממציא קרוב יותר למימוש עסקי בשלב גיוס הון להשקעה כך  הסיכון עבור המשקיע יורד ועל כן הוא יהיה מוכן לתמחר את ההשקעה שלו קרוב יותר לשווי בתכנית העסקית. זו הסיבה שלממציא כדאי לקדם את ההמצאה שלו באופן מכסימלי ממקורות עצמיים שהוא יכול ומוכן להשקיע עוד לפני שלב גיוס ההון ממשקיע חיצוני.